לֹא אֶכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה "חֶמְלָה"

הִיא מַכְאִיבָה כָּכָה

חֶמְלָה לְעוֹלָם תִּהְיֶה מְקֻפֶּלֶת בְּתוֹךְ הָרִים שֶׁל כְּבִיסָה

הִיא דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְפֻתֶּלֶת, הִיא פַּעַם נוֹכַחַת וּפַעַם נִשְׁכַּחַת

אֲבָל יֵשׁ וְהִיא פְּנִימִית וְגַם שֶׁהַמַּגָּע בָּהּ נִבְדָּק

בִּזְהִירוּת
כְּמוֹ בֵּין שִׁבְרֵי זְכוּכִית.

וְאִי-אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עָלֶיהָ אוֹ אוֹתָהּ כָּכָה – "חֶמְלָה"

אֶפְשָׁר לְהִתְכַּסּוֹת אִתָּהּ יַחַד בַּמִּטָּה

אֶפְשָׁר גַּם לַחְשֹׁב שֶׁהִיא שֶׁלָּךְ וְגַם לִטְעוֹת שֶׁחָשַׁבְתְּ כָּךְ

לַחְזֹר וְלֶאֱסֹף אוֹתָהּ וְגַם לָדַעַת שֶׁתָּמִיד מְאַבְּדִים אוֹתָהּ

שֶׁיֵּשׁ לִמְצֹא אוֹתָהּ שׁוּב וְלִבְדֹּק אִם נִפְצְעָה אוֹ עֲדַיִן שְׁלֵמָה.

וְהִיא אֵינָהּ אֲזוּקָה אֶלָּא מֻתֶּרֶת

וּלַנֶּצַח תִּהְיֶה תְּפִלָּה

שֶׁהַלְוַאי וְאֵדַע

*
מתוך: "הלילה הוא אויב"/שרית שמיר