לֹא אֶכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה "חֶמְלָה"

הִיא מַכְאִיבָה כָּכָה

חֶמְלָה לְעוֹלָם תִּהְיֶה מְקֻפֶּלֶת בְּתוֹךְ הָרִים שֶׁל כְּבִיסָה

הִיא דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וּמְפֻתֶּלֶת, הִיא פַּעַם נוֹכַחַת וּפַעַם נִשְׁכַּחַת

אֲבָל יֵשׁ וְהִיא פְּנִימִית וְגַם שֶׁהַמַּגָּע בָּהּ נִבְדָּק

בִּזְהִירוּת
כְּמוֹ בֵּין שִׁבְרֵי זְכוּכִית.

וְאִי-אֶפְשָׁר לִכְתֹּב עָלֶיהָ אוֹ אוֹתָהּ כָּכָה – "חֶמְלָה"

אֶפְשָׁר לְהִתְכַּסּוֹת אִתָּהּ יַחַד בַּמִּטָּה

אֶפְשָׁר גַּם לַחְשֹׁב שֶׁהִיא שֶׁלָּךְ וְגַם לִטְעוֹת שֶׁחָשַׁבְתְּ כָּךְ

לַחְזֹר וְלֶאֱסֹף אוֹתָהּ וְגַם לָדַעַת שֶׁתָּמִיד מְאַבְּדִים אוֹתָהּ

שֶׁיֵּשׁ לִמְצֹא אוֹתָהּ שׁוּב וְלִבְדֹּק אִם נִפְצְעָה אוֹ עֲדַיִן שְׁלֵמָה.

וְהִיא אֵינָהּ אֲזוּקָה אֶלָּא מֻתֶּרֶת

וּלַנֶּצַח תִּהְיֶה תְּפִלָּה

שֶׁהַלְוַאי וְאֵדַע

*
מתוך: "הלילה הוא אויב"/שרית שמיר

מְקַפֶּלֶת רַגְלַיִם עַל סַפָּה

יוֹגָה נִשְׁכַּחַת אֶל הַגּוּף הַזּוֹכֵר

מְקַפֶּלֶת מֶטֶר שִׁבְעִים נֻקְשִׁים

מְקַפֶּלֶת בְּגָדִים שֶׁרוּחַ הַזְּמַן הֵסִירָה תָּקְפָּם

(הַגּוּף אֵינוֹ דּוֹמֶה לָהּ. זוֹ לֹא הִיא מֵהַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה)

אֵינָהּ מִתְעַכֶּבֶת עַל סְלִיחוֹת

אֵין נִימוּס בַּהֲלִיכוֹתֶיהָ

אֵין לוֹקְחִים וְאֵין נוֹתְנִים

פָּנֶיהָ אֶל מַעַיְנוֹת עֶדְנָה

אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם, אַרְבַּע עוֹנוֹת שָׁנָה

הַגּוּף לוֹמֵד מֵחָדָשׁ אֶת הַתְּנוּעָה

כְּבֵדוּתוֹ נִפְרֶדֶת מִן הַנֶּפֶשׁ הָרַכָּה

הִיא לוֹמֶדֶת אוֹתוֹ, אֶת הַגּוּף בִּלְבַד

מְנַסָּה לְהַפְחִית מַכְאוֹבָיו

*

מתוך: "הלילה הוא אויב" שרית שמיר

אָמַרְתִּי

הַרְאֵה לִי וְאָבוֹא

וְאֵלֵךְ בְּתוֹךְ הַיָּם כֻּלּוֹ

וְכַפּוֹת רַגְלַי יְלַהֲטוּ בַּחוֹל הַחַם

וְלֹא אַבִּיט יָמִין אוֹ שְׂמֹאל

וְרַק אֶצְעַד אֶל הַקּוֹל

עֵינַי יִבְעֲרוּ

וּשְׂפָתַי יִהְיוּ סְדוּקוֹת וּשְׁקֵטוֹת

וּבְאֵין מַפְרִיעַ

אֶרְאֶה גְּדוֹלוֹת

כִּי נִפְתַּח אֵלַי הַיָּם וְנִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

וְהִתְמַסְּרוּת תִּהְיֶה בִּי

רַחֲבַת יָדַיִם

*

(מתוך: הלילה הוא אויב/ שרית שמיר)