יום רביעי, 14 בדצמבר 2016

כמעט רנסנס / שרית שמיר (אסופת שירה חדשה)

יָכֹלְתִּי לוֹמַר -
אֲנִי מִתְגַעְגַּעַת, זֶה זָכוּר בִּי יָפֶה
כָּכָה, כְּשֶּׁכַּפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי מְטַיְּלוֹת,
עַל עָלִים יְבֵשִׁים וּשְׁבִירִים בְּצִדֵּי הַכְּבִישִׁים
יָכֹלְתִּי לוֹמַר שֶׁיֵּש בִּי כִּסּוּפִים אֶל פְּסִיעוֹת קוֹפְצָנִיּוֹת
כְּשֶׁצְּעִיפִים מְגִנִּים חוֹבְקִים צַוָּאר וּכְתֵפַיִם
וּכְפָפוֹת שׁוֹמְרוֹת אֶת כַּפּוֹת הַיָדַיִם.
הַתְּשׁוּקָה לְהַרְעִישׁ הָיְתָה כֹּה גְּדוֹלָה -
יִתָּכֵן שֶׁאָהַבְתִּי אֶת צְלִיל הַשְּׁבִירָה.
יָכֹלְתִּי לוֹמַר אֶת כָּל זֹאת -
יְלָדִים לֹא הָיוּ בִּי עֲדַיִן בָּעֵת הַזֹּאת
וְאִמָּהוּת לֹא הִגְדִּילָה בִּי עֲדַיִן רַכּוּת
וְלֹא יָדַעְתִּי לְהַבִּיט מַעְלָה אֶל עֲנָפִים עֵירֻמִּים
וּלְהַרְגִּישׁ בְּדִידוּתָם בְּקוֹר הָאֵימִים
אוֹ אֶת רַגְלַי רוֹמְסוֹת יֹפִי מַפְעִים.
(מתוך ספר השירה החדש שלי "כמעט רנסנס")


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה