יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

התעוררות


התעוררות
יכולתי לומר
אני מתגעגעת, זה זכור בי יפה
ככה, כשכפות הרגליים שלי מטיילות,
על ערימות עלים יבשים

יכולתי לומר שיש בי כיסופים אל פסיעות קופצניות
כשצעיפים מגנים חובקים צוואר וכתפיים
וכפפות שומרות את כפות הידיים.
התשוקה להרעיש הייתה כה גדולה-
ייתכן שאהבתי את צליל השבירה.

יכולתי לומר את כל זאת-
ילדים לא היו בי עדיין בעת הזאת
ואימהות לא גידלה בי עדיין רכות
ולא ידעתי להביט מעלה אל ענפים עירומים
ולהרגיש בדידותם בקור האיימים
או את רגליי רומסות יופי נושם ומפעים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה