ואולי תוולד היא חדשה ואקרא שמה התרה
וכי התירה היא סבכים אסביר לבאים
ותנועת ידה תסביר התרה גם כן את שמה
ותנוח את לבה
ותשקוט נפשה
ואקרא שמה התרה תאמר מול מראה
וזו תשיב לה אותה חזרה
בעיניים אחרות
אישונים ללא תזוזות נרגעים סערות
והתרה תצעד אל ימים
פוסעת צעדים איטיים
רגליה קלות
ואף משקלן הרחב מאוד
ותשב בספסל רחוק מרחק סבך
ותפרוש שמלתה לצדדים
ותאהב.
איזו הפתעה מרגשת הציור העגול והיפה שהוספת ואיזה מושך המדליון הטורקיזי.
השבמחקוגם לקרוא את השיר הזה אחרי השיר הקודם - 'ימינו'. הדיאלוג ביניהם.
ועוד אתמול כשחשבתי על השמלה הנפרשת זה הזכיר לי בשיר היפה של אדמיאל קוסמן "שיר לישנה" שהוא מתאר את השיער הפזור של אהובתו "מתפזר לו כמו תווים/ יפהפיים כל כך/ לרוחב כל הכר" (מקווה שזכרתי נכון).
תודה כלכך לילוש
השבמחקואת הציור ציירתי כלכך מזמן
אבל הוא כלכך מתאים לכאן פתאום
ואת צודקת לגביי התליון הטורקידי הוא באמת אהוב עבורי
כאן בציור- יצא ככה כנראה לא במקרה.
ואיזה יופי כל התגובה שלך כולה
בין מציאות לחלומות ואני אוהבת שזה כך מאוד
בין מציאות לחלומות. איזה יופי :)
השבמחקותפרוש שמלתה לצדדים ותאהב - איזה יופי של שתי שורות מסיימות.
השבמחקפרישת השמלה לצדדים היא כל הנינוחות שבעולם. זה כלכך שלם.
יפה להפליא אהובתי.