שניים שניים ירחים נצפים בשמים -
זו לא אני שראיתי זאת,
זו גיבורה אחרת מספר אחר,
שמציאות התערבבה לה לאחרת
ואי אפשר היה לדעת את הקודמת
זה זמן אפריל אבא.
שניים, שניים ירחים נצפים בשמיים, היא מספרת בספר ההוא
ושמך עולה בי בשורות הללו מתמזג לתוך אירועי אותה העת,
זה קצת דמה לעיניים שלך, שניים, תכלת שמים.
ומציאות מודדים בדיוק כפי שהיא,
עובדות ולא אחרת,
אתה לא כאן,
הייתי רוצה שתהיה במיוחד עכשיו,
וגם שהכל מסתדר במקומו,
לחיים יש טבע להסתדר מעצמם, סיפרתי פעם
לפני המון זמן, את השורה הזו בדיוק,
(והיא באה מוכחת בכל פעם מהתחלה)
וגם שהכל מסתדר במקומו,
משהו כאן שונה לגמרי, מכל מה שזכרתי לפניי -
שלוש שנים אבא.
כל כך חזק לי מה שאת כתבת שלקח לי רגע להיזכר מי זאת הגיבורה האחרת שראתה שני ירחים בשמים...
השבמחקוכשכתבת על תכלת השמים של עיניו, ראיתי לנגד עיני את התמונה היפה המרגשת הזאת של שניכם יחד, ובאמת העיניים שלו כל כך תכולות שם.
והשורות האלה מתיישבות על הלב ויש להן כובד של אמת:
"ומציאות מודדים בדיוק כפי שהיא,
עובדות ולא אחרת,
אתה לא כאן,"
וואו.
תודה על מה שכתבת. אצלי כמעט ארבע שנים... חיבוק גדול { }
לי כל כך טוב שיש אותך איתי
השבמחקאת יודעת את הבאת לי את הספר הרי שבו יש גיבורה
המתבוננת על שני ירחים בשמים
והשיחות שלנו אבא שלך ואבא שלי מפעם לפעם
ועכשיו אחרי התגובה שלך הזו
נדמה לי שאולי הטקסט הזה הוא כלכך של שתינו
}{
אוי, זה מתוך נדיבות לבך... { }
מחקואולי אנחנו כמו שני ירחים מאירות אחת לשנייה :)
מרגש שריתי. עד השורה האחרונה יכולתי לקחת את זה לכל מיני כיוונים. הדורה האחרונה קורעת במקום מדוייק
השבמחקאיריסיה
איריסיה אני מתגעגעת אליך
השבמחקומאוד אהבתי שכתבת
"שורה האחרונה קורעת במקום מדוייק"
הניסוח של המשפט הזה עוד יסתובב בי מלא.
תודה וסופ"ש נעים אריסי